פָּרָה, תרומת דם ועוד כמה אָנֶקְדּוֹטוֹת
8:45 אני כבר בעבודה. מרגישה כמו חדשה (בערך לשעתיים הבאות).
כוס קפה לא מהסוג החמוד, סנדוויץ' ויאללה, יש כאן שגרה חדשה לאמץ.
8:45 אני כבר בעבודה. מרגישה כמו חדשה (בערך לשעתיים הבאות).
כוס קפה לא מהסוג החמוד, סנדוויץ' ויאללה, יש כאן שגרה חדשה לאמץ.
אני נמצאת בחצי הדרך ויושבת מוקסמת מהמקומות בהם הם נפתחים, רואה דינמיקה שנוצרת, יחסי אמון שנבנים וגדלים
פשטידת ירקות בלי ירקות, כריסטינה אהובתי ועוד כמה תמונות מחיי המתלבטת. הפעם יש אפילו מתכון שווה. בתאבון.
הרי לעיתים יש לנו את הצורך החזק לפתוח לרווחה ואולי אפילו לבעוט בה בחוזקה שתיפתח לאוויר העולם כי בא לי שכולם יידעו על הסוד הזה, לא רוצה לסחוב אותו על הכתפיים שלי…
ומדוע החלטתי כך? התשובה הכנה שלא רציתי לגעת בחומר הנפץ הזה. הרי יש עוד כל כך הרבה נושאים לכתוב עליהם
…יום הולדת שמח לעצמי וכן, במיוחד פה יש התלבטויות.
לא משהו רק חוגגת … שנים
ולצורך כך אני מושיבה אותם (לא תרתי משמע) אלא רק בכדי שיהיו מספיק מרוכזים כדי לעקוב אחר חוט המחשבה שלי…
התנועה החלה לזוז שוב. לא הספקתי לשמוע את המשך השיחה אבל הספקתי שוב לראות אותה בהמשך הרחוב.