בטח אכתוב על זה מתישהו – ג'וּלִי, סְטִיב וכל השאר

"ג'וּלִי עייפה ויש גבול לכמה שאפשר לקחת אותה, חוצמיזה היא מלוכלכת וצריכה מקלחת הגונה. תצא עם סְטִיב".

לא, אלו לא חיות המחמד שלנו (אצלנו זה יכול להסתכם בתמונה של דג תלויה על אחד הקירות, אם ממש נרצה להתפרע… בעניין חיות המחמד כמובן).

ג'ולי זו המכונית האדומה והחמודה שלי.
סטיב הגברי אך הצעיר בימים – של בן זוגי.

קטע ההאנשה די חזק אצלנו בבית. לרוב הוא מעורר חיוך אצל השומעים, מעט מרימים גבה של 'החלקתם על השכל'.
האמת? לי לא אכפת.

גילוי נאות

זה התחיל ממני, דָּבַק בשאר יושבי הבית והיום חפצים משמעותיים חדשים שנכנסים בצל קורת ביתנו, זוכים לדיון קבוצתי על בחירת השם.

הטענה שלי היא שאנחנו משתמשים בלא מעט חפצים באופן קבוע או בכאלו שהם קבועים בחיי היום יום שלנו ואני בטוחה שהם סופגים את האנרגיות שלנו. 'רואים ושומעים' דברים שאחרים לא.
כולנו הרי מכירים את המשפט – אילו הקירות יכלו לדבר…

אז אצלנו אלו לא הקירות.

אצלנו זה פיליפ, המיקסר, שאני משתמשת בו לעיתים תכופות והוא משתף פעולה עם הלחץ שלי במטבח, יש את ווילי שעובד ללא הרף להכיל את כל האשפה שאני מייצרת תוך כדי…
ג'יין שעובדת קשה ומכבסת לנו את הבגדים וכמובן ליזי, הינשופה המתוקה, שצופה בנו כל פעם ממקום אחר כי אנחנו דואגים שלא ישעמם לה.

כאן המקום להרים גַבָּה!
או שלא.

לא זוכרת בדיוק מתי החלטתי לתת שמות לכל אלו שאני ויושבי הבית משתמשים בהם כי זה יותר קל, נחמד עם המון הומור וקצת דמיון (טוב, אולי יותר מקצת).
כולם חלק מהמשפחה.
למי שתהה וגם אלו שלא, בחירת השם נעשית באופן דמוקרטי. קודם כל האִם מדובר בזכר או נקבה. אני, מבחינתי מתייחסת לכולם כנקבה, בכל זאת צריכה רוב בבית…
מעלים כמה שמות ומה שמצלצל טוב – נבחר.
ג'ולי עלתה על הפרק די מהר בהסכמה כללית. עם סטיב היו לנו קשיים. רוב השמות שעלו לא החזיקו מעמד ולא התחברו ולמשך שבוע הוא נקרא פיט 2, על שם הרכב הקודם.
המועצה התכנסה שוב ונבחר השם סטיב.

זה נחמד, עם המון הומור והכי חשוב דמיון.

…בטח אכתוב על זה מתישהו, הבטחתי ואני מקיימת 🙂

תגובות בפייסבוק:

תגובות בפייסבוק