מצחיק לפעמים איך שהמוח האנושי עובד ובעיקר מוח של אישה*.
לא מעט פעמים אני נשאלת בבית על ידי חבורת הזכרים שמקיפה אותי: "תגידי, איך בדיוק הגעת לתשובה הזו? הרי אני בכלל שאלתי על משהו אחר"…

נכון. אז מה…?

ולצורך כך אני מושיבה  אותם (לא תרתי משמע) אלא רק בכדי שיהיו מספיק מרוכזים כדי לעקוב אחר חוט המחשבה שלי ותאמינו לי זה לא העניין עם האורך שלו, אלא עם הפיתול שלו…
אז מה בדיוק הקשר בין השאלה שלהם לתשובה שלי?

סוריאליזים!

זה התחיל מפרויקט הגמר של בני בכורי (לימודי עריכת וידאו למי ששואל).
הוא בחר לעבוד תחת המושג סוריאליסטי. ששאלתי אותו מדוע, תשובתו הייתה:
"רגיל זה משעמם!!
כולם בסופו של דבר אוהבים לעסוק בשונה ובמיוחד".

עבודת עריכה של חודש במצטבר לסרטון של 40 שניות והתוצר בהחלט סוריאליסטי ומקסים.
כן, המחמאה בהחלט מגיעה לו.
לא. לא רק בגלל שאני אמא שלו.

View this post on Instagram

"לחיי התחלות חדשות" 🆕 קיצ'י ואולי קצת תמים, אבל כשהרמנו את כוסות הבירה ואחד החברים שאל: "לחיי מה?" זה מה שקפץ לי לראש. ⏪ לא שמנו לב, מצמצנו, החיים האמיתיים התחילו בהילוך מהיר. אבל זה לא דבר שלילי (בהכרח). ההצלחות הראשונות כבר קרו, דריסות הרגל והחותם כבר מתחילים להיווצר והשאלה היא מה הדבר הבא? 🌈⬅🌁⬅🌌⬅🌋 הסקרנות היא מרכיב עיקרי, איזו דלת היא הבאה להיפתח, לאיזה עולם היא תוביל? ואילו יצורים מוזרים יהיו שם? . . . #whatsnext #destination #goals #dreams #success #friends #life #fastforward #curiosity #world #animals #nationalgeographic #nature #surreal #fantasy #thoughts #reflection #aftereffects #animation #videoediting #obgoodvideo #obgood

A post shared by omri burg (@obgood_video_editor) on

קרדיט: OBgood Video Editor.

אוקי. ו…?

המילה זמזמה לי בראש וקפצתי לביקור אצל דר' גוגל להבין את משמעותה.

זרם באמנות ובספרות שהתפתח בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים ומאפייניו הם ספונטניות, אסוציאטיביות, היעדר היגיון, חיקוי לחלום ושימוש בתת-מודע.

וזה בדיוק חיבר אותי לתחושת היום יום שלי – ספונטניות, העדר הגיון, שונה.

חצי צעד אחורנית,
כל בוקר יש לי כ 15-20 דקות (תלוי בפקקים) שבהם יש לי זמן פרסומות, שירים וחדשות דרמטיות.
כן, גם בחזור…
זה נותן לי המון חומר למחשבה. אני, היקום, מדינת ישראל, אנשים ואנושות בכלל.
(קצת כבד משהו שאני קוראת את זה..)

הסכסוך ביננו לבין הערבים שתפס תאוצה ועכשיו יש להם עיסוק חדש בצורה של עפיפונים דליקים, הפרשה הדרמטית של טיול בני המכינה וסופה העגום והעצוב, הפארסה שהייתה סביב אירועי שנות ה – 70 למדינה ובואו לא נשכח את הילדים ברכב, אז בבקשה תזכירו אחד לשני או תתקינו אפליקציה שתזכיר לכם.
לא לשכוח את הילד ברכב[email protected]#?!!

ספונטני, העדר היגיון, שונה!
אז יהיו כאלו שיחלקו עלי. שאין קשר בין הדברים לבין סוריאליזם. שלקחתי חלק מההגדרה והלבשתי אותה על אירועים לא קשורים.

אולי…

היעדר ההיגיון שלי
היעדר ההיגיון שלי

אבל עפיפונים דליקים, נערות שכותבות על תחושת מוות לפני יציאה לטיול, יושב ראש כנסת אחד שבטקס הכי חשוב נראה לאורכו כאילו בלע צפרדע, אפליקציה שמתריעה על ילד שנשכח ברכב להתבשל כי זה כבר מעבר ליכולות של הראש הקטן שלנו!
כן, יש כאן העדר היגיון מאוד גדול!

…מעניין לפעמים איך שהמוח האנושי עובד ובעיקר זה של אישה*.
אז הנה הסיפור שלי.

בטוחה שגם לכם יש אחד כזה במגירה..

יצאתי לבלות
יצאתי לבלות

 

*הבהרה:
אין הכוונה בפוסט זה להכליל את אוכלוסיית הנשים באשר הן.
המתלבטת כותבת בשם עצמה.

תגובות בפייסבוק:

תגובות בפייסבוק

12 תגובות

השאירו תגובה או התלבטות משלכם :)