נתחיל מהסוף…

הטיסה חזָרה לארץ מאחרת בשעה..
אז מה זה אומר?
לשבת, לחכות ולבהות בכל מה שקורה סביבי.
אנשים זה דבר מעניין.

קפריסין, נמל התעופה של פּאפוס. לא גדול. דיוטי פרי בגודל של כוס אספרסו עם מחירים בגודל של קפוצ'ינו כפול. מלא עברית מסביב. כולם מחכים ובעיקר עם אוכל. ליד, במגש או ביד, העיקר להעביר את הזמן.

למה בעצם קפריסין?
לכבוד יום הולדתי עלו כמה אופציות והתלבטויות על הפרק. מסיבות שונות הן ירדו ובעצם מדוע לא חופשה עם קצת ים, שמש (שהראתה נוכחות מאוד גדולה) ובריכה?
אז טסים לפּאפוס. נראה נחמד.

מצאתי בריכה
מצאתי בריכה

ממריאים.

אני כל כך אוהבת המראות. ההגעה של המטוס לקצה המסלול. עצירה. חימום ונהמת המנועים שצריכים להזניק את מפלצת הברזל לשמיים ופתאום (טוב, לא בדיוק, בטוח אחרי שהטייס קיבל אישור) המטוס מתחיל לצבור תאוצה והרגע בו הגלגלים מתנתקים מהמסלול ואנחנו בזווית כלפי מעלה לאט לאט רואים את הקרקע מתרחקת מאיתנו.
סיימתי להיות פיוטית בעניין.

כי ככה זה נראה בטיסת לילה
כי ככה זה נראה בטיסת לילה

הגענו.

האמת שהיה אתגר.
לא לי.
השילוב של שעת לילה מאוחרת, דרך שחֵלקה ללא תאורה ונהיגה בצד ימין של הרכב הם מתכון מעניין.
החצי עמד במשימה יפה חוץ מהפעמים שבהם הופעלו המגבים במקום האיתות.
משעשע משהו…

קמנו לבוקר חדש.
רגע, שנייה…
חזרה כמה שעות אחורנית.
נכון שהעניין כבר צוין וצולם בעמוד שלי אבל כאן זה המקום לכתוב (שוב)
..כי לא תברחו מזה.
על ההפתעה המדהימה שבן זוגי אירגן לי וחיכתה לי בחדר המלון והותירה אותי עם חיוך מטופש שהיה מרוח על הפנים שלי.
אז הנה כמה תמונות מייצגות.

למי ששואל וגם אלו שלא, שהינו במלון AMPHORA. די קרוב למרכז, למרות שעד עכשיו אני מנסה להבין מהו המרכז בפּאפוס..

החדרים גדולים ברמה לא מובנת, מרפסת כיפית שפונה לבריכה גדולה עם מדשאה ענקית מסביב ובמרחק כמה צעדים יש ירידה לרצועת חוף ים ששייכת למלון.
אז כמה נקודות בעניין: כחובבת ים מושבעת אני יכולה לומר שהחופים שלנו בארץ הרבה יותר יפים. בפּאפוס אין את החול הזהוב שלנו, הוא יותר מגורען ובכלל בצבע כהה. דבר נוסף ומעניין יותר הוא שמסיבה כלשהי (שעדיין לא חקרתי אותה) הים פולט באופן קבוע חלקיקים של צמחים/עצים (נראה כמו נצרים יותר) שנערמים על החוף עם רוחות הזמן ומייצרים אינקובטור לכל מיני חרקים. יכולה להגיד שהתחושה של זה ברגליים מאוד מוזרה.

ו… ארוחת בוקר סבירה.
משום מה הייתה לי צפייה  למשהו הרבה יותר מפואר במיוחד ולאור העובדה כי מדובר במטבח ים תיכוני.
לא מתלוננת.
חוץ מהקפה שהיה מאכזב אבל זה כבר ענין שלי.
נו, לא מתלוננת.

לא של הבוקר אבל מטבח ים תיכוני
לא של הבוקר אבל מטבח ים תיכוני

תאום ציפיות.
בדרך כלל, לפני שאנחנו טסים ליעד כלשהו, חוץ מהטיסה הביתה בסיום יום העבודה, יש בינינו תיאום ציפיות (ביני לבין האיש – למי שלא הבין…). העדפות, מקומות לראות, מסעדות וכו'.
מאחר והחצי אחראי על החלק הטכני של טיסות, מלון, מסעדות מומלצות, השכרת רכב ו/או תיאום רכבות כולל כרטיסים (בקטנה כזה…)  התיאומים כאן הם די קלים. האם עדיף לבזבז יום בארץ או חצי יום בטיול, מי ייקח אותנו לשדה, אם זו שעה ממש מוקדמת, יש בבית מלון מקרר וכספת, מה  גודל החדר והאם המלון קרוב למרכז העיר.
סגרנו.
לי נשאר את החלק העיקרי 🙂 של  יושבת ראש ועדת תרבות. מקומות ואתרים שכדאי לבקר בהם וכל אטרקציה שנראית לי מעניינת.
אני שמחה לבשר שתאום הצפיות בדרך כלל עובד טוב, יש הסכמה על הבחירות של היו"ר שתמיד כוללת זמן הסתובבות לקניה בפועל או קנייה בעיניים (בטוחה שרבות מכן מכירות את המושג וחוצמיזה זה טוב לשם השוואת מחירים – בין לפלנד ללונדון למשל, התיק גוצ'י מהמם כי חלומות זה דבר טוב או סתם בשביל להגיד שהייתי בקניון הזה).

במקום קניות
במקום קניות

יום שני לנופש.
גילוי מאוד נאות: אנחנו לא חובבים גדולים של מוזאונים ופחות של היסטוריה של העיר (נא לא לסקול אותנו באבנים). הפעם חרגנו ממנהגינו והחלטנו לגשת לאתר הארכיאולוגי של העיר. מדובר במתחם שבו ניתן לראות את ההיסטוריה הקפריסאית, ארכיאולוגיה ועוד.
מה שלא ידענו הוא שמדובר במתחם ענק, רובו פתוח ושהלחות בפאפוס מגיעה לאחוזים לא הגיוניים של 85% למשל…
אז אחרי שהתארגנו בנחת (כל כך נחת שכבר היה כמעט צהרים) יצאנו מבית המלון לכיוון האתר.
היה נחמד.
שנינו נראינו כמו אחרי סאונה. האמת הרגשנו בהתאם.
המלצה חמה (תרתי משמע), להגיע לשם בשעות מוקדמות של הבוקר. כובע, מקדם הגנה והרבה מים – חובה!!

חזרנו.
מאחר והרגשתי במצב בעירה החלטתי שהגיע הזמן לדגום את הבריכה ולהצטנן במים.
זה היה רעיון מאוד משעשע כי המים היו חמימים. מהשמש. לא מסיבה אחרת.

בכלל יש לי אנקדוטה קצרה לגבי מה שהולך בפּאפוס עם ענין מזג האוויר.
מהבוקר מסתובבות להן שם רוחות, בקטנה, לא עושות רעש מעצמן. לקראת צהרים הן מתגברות ואחה"צ הן לא נותנות לך להתעלם מהן.
קצת מטעה.
בשלב מסוים חשבתי לעצמי, יש רוח, שמש לא חזקה ואין צורך במקדם הגנה (רק אומרת שאני ממש לא בהירת עור והמקדם היה מספר 30).
מציינת שהשעה הייתה חמש וחצי אחה"צ.
אז ישבתי לי בכיף שלי ונהניתי מרעש הגלים (הרי כבר כתבתי שדגמתי את החוף. לא המים חלילה).
שעה קלה.
חזרתי לחדר כולי מעקצצת והבנתי את חומרת העניין. פשוט נשרפתי!!

ים וקצת רוח
ים וקצת רוח

אוכל בירה וטברנה אחת.
כמו שציינתי מעלה, גם לביקור במסעדות אנחנו מגיעים מוכנים (סליחה, מגיע מוכן. האיש) עם רשימת מומלצים ובעיקר מה הדרוג שלהם ב- Google Maps. לרוב זה עובד ועד היום הדירוג לא אכזב.
רגע, מאחר ואני משתדלת להיות תלמידה טובה, המפיק של הבלוג בוודאי יעיר לי שגם מספר המדרגים חשוב. קרי: כמה אנשים ביקרו את המקום.
אז הנה, מציינת!
כדי לעשות את הסיפור קצר (אשתדל בעניין), יכולה לומר כי לצמחוניה שכמוני יש בהחלט מה לאכול ואפילו אוכל מדהים! בן זוגי, בחלק מהארוחות, דגם גם את המטבח הצמחוני ולא התאכזב. כן, זה גם קורה.
המטבח הצמחוני, לא האכזבה…
אז נתחיל מהטברנה שקיבלנו עליה המלצה, Demokritos. מקום די גדול ומרווח שכל ערב בין השעה 20-21 יש מוסיקה יוונית בלייב ולאחר מכן הופעה. למי שרוצה להזמין מקום.
הגענו  קצת מוקדם ולא ידענו בדיוק למה לצפות.
קיבלו אותנו במאור פנים, דליה (לא ישראלית), בעלת המקום הסתובבה בין השולחנות ואפילו דיברה איתנו  קצת בעברית (מסתבר שהישראלים ועומר אדם מאוד מוכרים שם). צלוחיות של מזטים ישר הוגשו לשולחן עם פיתה והזיתים הנהדרים של הקפריסאים.
אני הזמנתי מוסקה צמחונית והאיש כדורי פלאפל שבדיעבד אפשר היה לשחק איתם טניס.
המנה פחות ערבה לחיכּו והוחלפה בלי וויכוחים במנת עלי גפן.
הבעת הפנים שהייתה מרוחה לי על הפנים אמרה את הכל.
מושלם!!
3 שעות של בילוי אותנטי, מוסיקת בוזוקי וריקודים יוונים החזירו אותנו למלון שבעים, מרוצים והכי חשוב שמחים.

קטנים וחמודים
קטנים וחמודים

נכון לשורה זו, אני עומדת על 1059 מילים ובהחלט מצדיעה למי שהגיע עד כה.
העניין שיש עוד שתי המלצות שחייבת להעביר הלאה.
…כי זה הכי כיף שגם אחרים ייהנו.

מבשלת הבירה Aphrodite’s Rock Brewery היא פנינה מקסימה! אמנם דורשת חצי שעת נסיעה מהעיר אבל החוויה בהחלט שווה.
בעלי המבשלה הם משפחה אנגלית מיוקרשייר על כל המשתמע מכך, שהחליטו להשתקע בקפריסין. יש סיור במבשלה (רק מחדדת שמדובר יותר בהסברים שבעל המקום נותן עם המון הומור אנגלי) ומסעדה שמגישה מבחר של בירות שהמקום מייצר וכן אוכל גם מהמטבח האנגלי.
השאלה הראשונה שלי שנזעקה לפני היציאה לנופש היתה "אז מה בדיוק אני אמורה לאכול שם..?"
פטריות ברוטב סטרוגונוף על מצע ירקות מאודים ואורז.
כן! צמחוני! אלוהי!!!!!
רוצו לשם או עם רכב מה שנח לכם.

ללא מילים
ללא מילים

מכירים את המשפט "מעז יצא מתוק"?
זה מה שקרה לנו עם העיר POLIS. ברחבי הרשת היללו, שיבחו והמליצו (לוקחת על עצמי את האחריות כי לא בדקתי ב Google Maps). אז נסענו שעה והגענו וחיפשנו – את מרכז העיר, אטרקציות, ההלל והשבח…
כלום.
מאחר והחלטנו להסתכל על החצי המלא של כוס הקפה, התיישבנו ב – La Terrasse 4 U.
ונוצרה שיחה מעניינית עם מאריוס, בעל המקום.
קסם של איש, עוגת אפרסקים אחת מדהימה וקפה מעולה.

חזרנו.
בדרך היינו רעבים. כמובן.
ובשום מקום, באמת כך, ראינו מסעדה. אז עצרנו ספונטנית. ובחוץ ישבה אישה זקנה לבושה בשחורים והביטה לעברינו, ממש כמו בסרטים.
המקום היה די ריק מסועדים ואנחנו עמדנו וחיכינו. בכל זאת מנומסים.
לא שזה עזר…
בסופו של דבר ולאחר שיחה באנגלית שבורה הבנו שיש אוכל צמחוני.
בירה מקומית KEO – טעימה וקלה, מזטים, לחם כפרי, זיתים נהדרים. שוב. מרק ירקות  (בחוץ חם ודביק) תבשיל ירקות עם במיה, הרים מסביב ורוח שורקת.
תקשיבו (לי, לא לרוח) האוכל בפשטות שלו היה נהדר!!
החצי היה חייב כמובן לברר את העניין של "בשום מקום", נכנס לאורים ולתומים ומסתבר שהמסעדה, The Extreme View Cafe, מדורגת ב- 5 כוכבים.
הרווחנו.

התלבטויות קטנות על הדרך.
בגדול לא היו, חוץ מהיום האחרון שאמרתי שאין מצב שלא מסתובבים בטיילת הגדולה של העיר ודוגמים את החנויות. כי צריך.
האיש עמד בגבורה בסיבוב המתיש (האמת שזו טיילת ארוכה. אני הייתי "המתיש").
כל החנויות מוכרות את אותן מוצרים. בדוק!!
מזכרות, כובעים, מוצרים לים/שמש/בריכה, רוגטקות בכל מיני צבעים  (אני עדין תוהה מה הקטע כאן) ו.. .מִלחיות של חיות בתנוחות של הקאמה סוטרה ופותחני בקבוקים בהתאם (אני ממשיכה לתהות מה הקטע כאן).
בקיצור, אני צריכה להיכנס לכל החנויות כי אולי בזו שנמצאת שם, יש את מה שאני צריכה.
מִלחיות. בלי התנוחות . לאוסף שלי כמובן.

אני והמפיק היקר
אני והמפיק היקר

4 ימים ועוד חצי, 5 לילות, קפריסאים נחמדים ומסבירי פנים.
קצת ים, שמש (שהראתה נוכחות מאוד גדולה) ובריכה.
אז חוזרים מפּאפוס.
היה כיף.
חייבת לרוץ. נפתח שער העלייה למטוס.

תגובות בפייסבוק:

תגובות בפייסבוק

7 תגובות

  1. פינגבק:פאפוס עם ילדים - חופשה עם ילדים בפאפוס. קפריסין עם ילדים

השאירו תגובה או התלבטות משלכם :)

תפריט נגישות

לייק קטן לעמוד הפייסבוק ונפגש גם שם

%d