בעוד כמה ימים אני חוגגת יום הולדת. כלומר בעת כתיבת שורות אלו. לכשאפרסם את הפוסט אהיה יום אחרי או בדיוק. תלוי, צריכה לדבר עם המפיק…
של הבלוג…
לא משהו מיוחד. רק חוגגת 50!!
לא רוצה, לא בא לי, אימאל'ה, אני בשוק, אני לא מאמינה!!
כמובן שהשורה הנ"ל פשוט מגוחכת כי זה לא תלוי בי או ברצון שלי ומה יש לי להתפלא, בסוף מגיעים לזה. כמו 30, 40 ויאללה זה יהיה גם ב – 60.
אבל כן, זה מוזר לי בכל אופן להגיד שאני בת 50.
לפני שנתיים כששאלו אותי לגילי, עניתי 50.
לא, לא הייתי שתויה. פשוט רציתי להתרגל לגלגל את זה על הלשון, להגיד את זה בקול רם ולהבין שהאדמה לא רועדת, עולם כמנהגו נוהג ובעצם יש לי עוד שנתיים, אז מה נסגר איתי?
הפסקתי.
גילוי נאות:
בואכה גיל 27 הפסקתי לאהוב/להתרגש/לצפות (כל אחת מהאפשרויות נבחנה לעומק) מימי הולדת ולא, לא היה איזשהו רגע מכונן.
נכון, זה נחמד תשומת הלב, עוגה, מתנות אבל פשוט לא בא לי ופתאום ובגיל קצת מוזר.
למה מוזר?
כי זו לא הקפיצה הסקסית לגיל 30 או היציאה מ – 20. זה לא פה ולא שם.
אימא שלי תמיד אומרת שהיא לא מבינה מה יש לשמוח בימי הולדת כי הרי מתבגרים בשנה.
יש משהו בדבריה…
אז זהו. אני בת 50!
הפסקה.
בנקודה זו העניין מתחלק לשניים.
אני יכולה לכתוב על התובנות שלי, מה עשיתי עד כה, הישגים, חלומות, המשפחה שלי וכמה שגיל זה רק מספר ושאר שירי הלל ושבח.
אבל…
אני יכולה לכתוב גם על התובנות שלי כאישה, מה לא עשיתי עד כה ומה צריך להיעשות ובכלל האם זה נכון לעכשיו. בסעיף המשפחה שלי אני לא משנה שום פרט. גיל זה לא רק מספר בטח לא 50 ובטח לא של אישה, לגבי שירי הלל ושבח אני אשאיר אותם בעניין הראשון.
צעד קדימה.
ההתלבטות הסתיימה תוך כדי כתיבת שורות אלו.
זה פוסט שמח. את העניין השני אשאיר לפוסט אחר. בטוחה שכשאסיים אותו הוא ישקול די הרבה אבל נעזוב את זה כרגע.
ממשיכים.
אחרי ההלם וכל זה… אני מגלה שיש משהו נחמד בואכה גיל 50. אני יותר מיודדת עם עצמי, מקבלת חלקים בי שבעבר נלחמתי בהם ומשלימה עם השאר. תמיד נמצאת קדימה ברצון לשפר אבל הקצב לא מטורף. הוא יותר רגוע, מבין ולעיתים סלחני.
למדתי לאהוב את הניסיון שרכשתי במהלך השנים ולהשתמש בו בחוכמה ובענווה.
למדתי (בדרך הקשה) להעריך את ההישגים הקטנים שבדרך וכשעשיתי רשימה לעצמי ראיתי שהיא חביבה למדי. זה בסדר שיש חלומות גדולים אבל אסור לשכוח את אלו הקטנים.
המשפחה שלי שגדלה והתבגרה ואני איתה וכל יום לומדת אותה מחדש. ילדים, נערים וגברים וצריכה לשנות ולהשתנות לשקף ולהשתקף וללמוד עליהם ובעיקר עלי.
לחייך ולחבק, לייעץ ולפעמים לא. לשבת סתם לכוס קפה ולראות איך הם רוקמים חלומות, מפלסים את דרכם ומצליחים, טועים ונופלים והכי חשוב קמים.
לחייך, לחבק והלב מתרחב.
להיות עם בן זוג שמכיר, שיודע, שינוי הכי קטן ואין מצב שזה נעלם מעיניו. תקופות חיים שעוברים ביחד ולחוד, בכי וצחוק ומשברים וחוויות ובסופו של דבר מרגישים כמו ספר פתוח אחד לשני עם דפים בעלי ריח ישן ומוכר וכאלו חלקים, עם מילים שטרם נכתבו וזה מרגיש הכי טבעי עם הרבה הבנה ותקשורת טובה כי יש תובנות עתיקות וכאלו חדשות שמחפשות את מקומן.
יום הולדת שמח ומה אאחל לעצמי?
שאמשיך להתלבט כי זה מאתגר ולא שגרתי וגם לפעמים מעצבן ומשעשע את הסביבה הקרובה אלי. שאמשיך ליצור, לחלום, להגשים, לראות את יקיריי גדלים וצומחים ומגשימים את החלומות שלהם. שאמשיך לדבוק במצפן המוסרי שלי וליהנות מהפרחים שבצִידֵי הדרך שאמשיך לאהוב ולהיות נאהבת.
ו… לשלושת הגברים בחיי, אודי, עומרי וגיל, שמשקפים, מלמדים ומעצבנים אותי כל אחד בדרכו המיוחדת, שולחת את אהבתי הגדולה!!
אפילוג.
הפוסט התפרסם יום לאחר חגיגות יום ההולדת שלי.
אם אהיה כנה עם עצמי, טוב נו, גם אִתְּכֶם, קמתי בבוקר עם חיוך וציפייה לבאות.
כך הרגיש לי השנה. כנראה הכניסה למועדון ה – 5 עושה משהו.
הסלון קושט בבלונים ושאר שלטי מזל טוב (מסורת רבת שנים שרצה אצלנו) ברכות כתובות וכאלו שנאמרות, בראנץ' במסעדה אהובה, זרי בלונים ופרחים מדהימים שהגיעו בהפתעה כמובן, ארוחת ערב משפחתית וכֵּיפִית ומתנה מגניבה מבני בכורי (שאין ספק שאקדיש לה פוסט בעתיד) ולמחרת מסעדה, שוב…
כן, אוכל הוא ציר מרכזי אצלנו…
ולמי ששואל איזו מתנה קיבלתי מבן זוגי, יש רשימה.
אני מתלבטת עליה קשות…
בטוח תהיה החלטה בשבועות הקרובים…
אשמח לשמוע את חוויות ימי ההולדת שלכם והמעברים בין מועדונים כאלו ואחרים.
בטוחה שלכל אחד יש את הסיפור שלו…
המון המון מזל טוב. כיף לקרוא שקמת עם חיוך ביום הזה. עבורי יומהולדת הוא תמיד תירוץ טוב לבחור לעצמי מתנות שוות, עדיף מהסוג שאפשר לתלות יפה בארון 😉
,תודה רבה .
תמיד טוב שיש סיבה להעניק לעצמנו מתנות כיפיות 🙂
מועדון החמסה לברכה ומזל.
אני אוהבת ימי הולדת. כי אז צצים כל מי ששכחתי ממנו ונותן למ מברכתו ואני יכולה לברכו מחדז וזה יוצר מעגל טוב של אהבה ורצון טוב.
וגם כי גם אצלנו הוא סובב סביב אוכל וטעים לי.
וגם כי אני אוהבת זרים.
?
מועדון בהחלט מכובד?
נשמע שיש ממש סיבה למסיבה ?
אני בעד!
שרק נמשיך לחגוג ללמוד ולהתפתח! אוהבים מלא (:
מסכימה!! ???