הקדמה
פוסט זה משתתף בבלוג הופ קבוצתי שהנושא שלו – אהבה על כל צורותיה. זהו פרויקט מקסים של קבוצה בפייסבוק בשם: "בלוגרים ישראלים, תמיכה, שת"פ ומוטיבציה".
22 בלוגרים יכתבו על אהבה וכל פוסט בבלוג יוביל לפוסט אחר.
קריאה כפולה ונעימה.
לנטע ולי יש סוד נחמד
שעוד לא גילינו לאף אחד
אנחנו זרענו מתחת לפלסטיק
זרעים של מסטיקבקיץ הבא, בקיץ הבא
נרוץ לגינה בכל יום
ועל כל גבעול, ועל כל ענף
יבשיל לנו מסטיק אדום
עד היום אני אוהבת את השיר הזה. יש בו המון אופטימיות, קסם של ילדות וקצת אבקת פיות. הוא לא הגיוני אבל תמיד מעלה בי חיוך.
כך גם הגינה של אימא שלי. יש לי אימא קטנה, עקשנית ומצחיקה שהמומחיות שלה זה לגדל בגינה שלה – הכל!
פרחים שצומחים לגבהים לא הגיוניים, עצים, פירות, זרעים וגרעינים. פטרוזיליה שזמנה אזל, חוטר של עץ שהיא אוהבת, ומדוע לזרוק את שארית העגבנייה אם אפשר לפזר את הזרעים בגינה (כן, זה עובד. אצלה!) ופתאום משום מקום צומח לו שיח קטן וחמוד. בטטות, בצלים, כובע הנזיר עם עלים ע-נקיים ופקעות של יקינטון מהגינה של סבתא שלי – אימא שלה, שצומח כל פעם בדיוק מזהיר ביום השנה לפטירתה ומזכיר לנו ימים שעברו וזיכרון מתוק.
לעיתים תכופות אני מבקרת בגינה שהיא בשבילי הכל. משפחה, ילדות, כאבי נעורים, חילופי עונות, קולות של ממטרה מצקצקת, ריח של דשא טרי וגזום, סל עצום של זיכרונות ואימא אחת שבמגע של קסם עושה את הבלתי יאומן.
יש לי אימא קטנה, עקשנית מצחיקה ותמיד כשאגיע לביקור תיקח אותי לטיול בגינה לראות מה צמח ואיך מתקדם ותוך כדי היא תעדכן אותי על חברים חדשים בגינה, תלטף את העלים, תספר להם את הסיפור שלה, תעניק להם אהבה, תתנחם בצבעים המרהיבים ותביט בערגה אל פקעות היקינטון.
ויש פעמים שאני מגיעה ומסתובבת בכל הצבעוניות, שומעת את רחש הרוח והעלים ומנסה להקשיב לסיפור של הגינה הקסומה, לסיפור של אימא שלי. מסתובבת בין זיכרונות העבר, ההווה הסבוך והעתיד הלא ידוע. בולעת בעיניים את המראות, סופגת את הריחות וכבר מתגעגעת..
פרחים שצומחים לגבהים לא הגיוניים, עצים, פירות, זרעים וגרעינים – עבר, הווה ואישה קטנה.
באהבה גדולה לאימי היקרה.
ו.. וממשיכים עם הפוסט של הילה לוי בעלת הבלוג 'החו"ל כלול ועמוד הפייסבוק בעל אותו שם.
הילה ספרנית ומידענית ואוהבת לתכנן ולתפור טיולים אישיים. בבלוג תמצאו חוויות, מסלולים, טיפים ותכנון טיולים בעולם.
הילוש יקרה, הפוסט שזור בהרבה ניחוחות של גינה פורחת , פרי מבשיל אבל בעיקר ניחוח ילדות עז!
אמא מופלאה שאהבתה לטבע, ליצירה לבריאה מחדש וליכולות וסגולות להצמיח ולרפא בהרבה נתינה ואהבה.
שמחת וריגשת אותי. אוהבת אחותך
וכמו שאומרים אין עתיד בלי זכרונות של העבר ובעיקר של הילדות שלנו.
שמחה שריגשתי.באהבה גדולה!!
הילה, ריגשת אותי!
אכן סבתוש קטנה עם לב ענק. מצחיקה, שופעת נתינה ומעוררת קנאה בגישת החיים הזורמת, הקלילה והפשרנית שלה. רק ללמוד!
הצפת אותי גם כן בזיכרון ילדות של נכדה (שלא קפצה לביקור כבר הרבה זמן…).
מקווה שבקרוב.
פוסט מהמם
אילאיל 3>
נ.ב- אתמול אכלתי מהפומלה המופלאה!!
תודה אילאיל יקרה!
גם אני עדין לומדת ממנה.
הגינה,סבתא והפומלות המופלאות ישמחו לראות אותך 🙂