פשטידת ירקות בלי ירקות ועוד כמה אָנֶקְדּוֹטוֹת

פשטידת ירקות בלי ירקות

כן!!
כשהאיש הגיע אלי עם הבשורה שצריך להוציא מהתפריט שלו מרכיבים מסוימים, לקחתי את העניין כפרויקט גמר. אין לי מושג של מה הגמר, אבל זה נשמע נחמד…
הניסיונות במטבח העלו הצלחות נחמדות אך גם תוצאות לא מובנות בסיר ואת כל זה אני כמובן זוקפת לחובת כל המרכיבים המוזרים שפלשו למזווה שלי.
נו.. מותר לי.

עם הזמן התרגלתי לעניין ומאחר ונוצר שקט יחסי בגזרת הבישולים ולי היה מאוד משעמם, הגיע החצי (שוב) עם הבשורה שיש להוציא מהתפריט קישואים, חצילים ותפוח אדמה ואני רק מזכירה  שעגבניות ופלפל ירוק/כתום גם מחוץ לתחום המותר ובנוסף ברוקולי, כרובית, דלורית/דלעת כי הוא לא סובל אותם.
אני רק מניחה את זה כאן ואשב לי בשקט עם כאב הראש שהתחיל לי…

משימה בלתי אפשרית – ההתרסקות (אגב, סרט מומלץ ביותר). רשימת הקניות (מילא זה היה משפיע לפחות לטובה על סכומי הקנייה…) והחשיבה מה מבשלים ולמי, כי הרי לא כולם צריכים לסבול (שלב התסכול), סדר עדיפויות בתהליך הבישול ועל השאלה הנצחית מתי מבשלים אני בכלל לא אענה כי אצלנו זה דורש הכנה נפשית של כל הנוגעים בדבר (ענייני מזגן, חום/קור, בית סגור) ואני יכולה לכתוב על זה פוסט שלם…
הצילו!

אחרי שסיימתי עם כל  הפּוֹלָנִיזְם שלי אין יותר פשטידות לחצי כי לא נשארו ירקות ויש סלק ממולא במקום קישואים. יוצא טעים אבל הדרך לשם רצופה כוונות טובות.
בָּמְיה ברוטב, האמת שאני אפילו לא יודעת איך לנסח את זה כי אי אפשר עגבניות ותודה לאימא שלי על ההשראה. לביבות עלי מנגולד עם בורגול אפויות בתנור – הכי טעים ובטעות יצא לי מתכון טבעוני ומה שנשאר לי זה לעבור את מחסום הרוטב ללזניה ואז אני מסודרת.
מאתגר!

מאחר והפעם החלטתי לחבוש את כובע בּלוגרית האוכל אני מצרפת מתכון ללביבות עלי המנגולד.

מצרכים לכמות של 20-25 לביבות.

2 חבילות של עלי מנגולד/סלק או חבילה של עלי בייבי תרד.
רבע זר קצוץ של פטרוזיליה, שמיר וכוסברה.
חצי כוס בורגול דק.
3 כפות טחינה גולמית.
כף סילאן.
כף גדושה קמח סויה/טפיוקה/אורז מלא – מי שלא אוהב אחד מהמרכיבים אפשרי להוריד ולשים קמח חומוס או בכל שילוב אחר של 3 כפות סה"כ.
מלח, פלפל שחור לפי הטעם.
כפית שמן זית.

אופן ההכנה

יש לקצוץ את העלים כולל הגבעול הלבן.
במחבת עם מעט שמן לאדות את העלים למשך רבע שעה ביחד עם שאר העלים הירוקים, להוסיף מעט מלח ופלפל. אני אוהבת להוסיף גם מעט קינמון.
לנקז את הנוזלים.

בורגול: בקערת זכוכית לשפוך מעל הבורגול חצי כוס מים ולבשל במיקרו למשך 3 דקות.

לערבב את הבורגול עם תערובת העלים להוסיף את שאר המרכיבים ולערבב עד שנוצרת עיסה דביקה. להוסיף כפית שמן זית. במידה והעיסה דלילה אפשרי להוסיף מעט מאחד הקמחים.

להכניס לתנור למשך 15 דקות על חום של 180 מעלות.

בתאבון!

כריסטינה אהובתי

לכבוד יום הולדתי ה – 50 קיבלתי מבני בכורי מתנה מתוקה. האמת שבהתחלה היו קצת חששות כי בכל זאת מדובר במתנה שצריך להשקיע חשיבה בשימוש שלה.
לא בתפעול אלא בתוצאה.
מצלמת דמוי פולרואיד ורודה ומתוקה באופן יוצא מן הכלל שמוציאה מתוכה רגע, זיכרון או כל מה שאבחר ותוך דקה זה אצלי ביד.
אין כאן לחיצה על הכפתור ללא אבחנה, אין אפשרות לתקן, למחוק או להחליט יותר מאוחר על התמונה השווה יותר.
בעיה.

רגע, חוזרים להתחלה…
קיבלתי קופסא עטופה וממש לא ידעתי למה לצפות. מלאת התרגשות פתחתי את המתנה, התבוננתי בה ותוך שנייה הודעתי לכולם: תכירו את כריסטינה.
נו… כי אצלנו נותנים שמות.
וכך התחיל סיפור האהבה שלי עם החמודה.

ממשיכים.
מאחר ואי אפשר בלי התלבטויות, היו לי כמה כאלו על הדרך בנוגע לשימוש בכריסטינה ובסופו של דבר החלטתי שזה נפלא שאין אפשרות לתקן, למחוק או להחליט יותר מאוחר מה אני רוצה לצלם.
זה נפלא שאני צריכה לתת את הדעת על מושא הצילום, קומפוזיציה, כיווני האור ובכלל.
זה נפלא כי לכל תמונה תהיה משמעות מאוד גדולה בשבילי ולכן החלטתי שאצלם זיכרונות ומהו זיכרון בעצם? מה שאני אבחר, מה שיש לו חשיבות בשבילי באותו רגע נתון.
וכך ליוותה אותי כריסטינה עם כל החבורה שלי בחגיגות יום ההולדת שלי, טסה איתי ועם החצי לפאפוס ומלווה  אותי בהווה למען העבר.

הרהורים

קרה הדבר ולפני כשבוע ארעה סיטואציה מאוד לא נעימה להורי. למותר לציין שמדובר באנשים די מבוגרים שלקחו אחריות רגעית על עצמם ובחרו ליידע אותנו (הילדים) באיחור אופנתי של 8 שעות.
לאחר שהעניינים נרגעו (ולא שזה קרה כל כך מהר…) נודע לי שהכל קרה בשעה שאני ואימי מקשקשות בשיחה היומית שלנו. היא לא עדכנה אותי ואני לא הבנתי מדוע היא נשמעת כמו שהיא נשמעה…
וכמו אפקט הפרפר, במהלך הימים שלאחר מכן הכל הסתחרר והשתגע וכל אחד אומר משהו ויש כל מיני גרסאות ומה עושים ואיך מתנהלים בהמשך ובכלל למה לא דיברתם?
כי לא רצינו להדאיג אתכם.
נהדר. באמת תודה!

אירועים מהסוג הזה יכולים להיות מאוד מטלטלים נפשית ובשלב מסוים הרגשתי שפשוט אין לי כח.
לכלום!
ואז מגיעים לאט לאט ההרהורים. בשקט בשקט הם מרחפים באוויר, מחלחלים להם, מוצאים מקום נח להתמקם ומתחילים לעשות את העבודה שלהם. לא אתחיל כאן עם פירוט רשימת ההרהורים (גם ככה זה מתחיל להיות קצת כבד…) רק אומר שאין כאן מעגל סגור כלומר נקודת הסיום בהחלט אינה נקודת ההתחלה. האמצע לא פשוט.
האמת שאין לי כאן תובנות מיוחדות רק… אם כבר מגיעים לשם, תשימו משקולות, לא משנה היכן, העיקר שתצופו.

ליקוי ירח ט"ו באב 2018

הליקוי הבא אמור להיות עוד 100!! שנים לערך.
יצאתי החוצה, הרמתי עיני לשמים וחשבתי לעצמי כמה אני ברת מזל שאני נוכחת באירוע טבע שכזה וכמה שאני קטנה מול היקום.

תגובות בפייסבוק:

תגובות בפייסבוק