06:30

תמיד טענתי בלהט שאני לא אדם של בוקר (האמת שגם לא בדיוק של לילה). שאני צריכה את הקפה והסנדוויץ' של הבוקר, שלוקח לי זמן להתעורר ובכלל אני לא נחמדה בשעות האלו (האמת שלפעמים זה לא רק בשעות הבוקר אבל אל תגלו).

מתעוררת...
מתעוררת…

שיחת טלפון עם חברה משכבר הימים אתגרה אותי. לקום בבוקר מוקדם, להגיע לחדר כושר, לעשות את מה שעושים שם בדרך כלל, להתקלח (בהנחה שיש מקלחות) ולהגיע לעבודה רעננים.
ורעבים!

אז כיוונתי את השעון לשעה 05:45 ומצאתי את עצמי בחדר הכושר בשעה קצת לא סבירה לי.
(כן, עשיתי מנוי. פעם שלישית!!)
מסתבר שהכל זה ענין של אימון. הראש, המוח, הגוף.
אוף. זה עובד.

8:45 אני כבר בעבודה. מרגישה כמו חדשה (בערך לשעתיים הבאות).
כוס קפה לא מהסוג החמוד, סנדוויץ' ויאללה, יש כאן שגרה חדשה לאמץ.
בינתיים עובד פעמיים בשבוע…

הסוג המאוד חמוד
הסוג המאוד חמוד
על תרפיה וקצת ירקות

למרות הקיטורים שלי פה ושם על העמידה במטבח והבישולים, בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי עומדת ומכינה, יותר נכון, עומדת ומתעסקת ליד הכיריים וזאת למרות שחזרתי מהעבודה עייפה והבטחתי לעצמי שמה שאני עושה זה רק להשתרע איפשהו ולעשות כלום.
ההיפך.

זה נראה כמו פרץ לא מובן של אנרגיה שנוצרה למען האכלת הפִּיות הרעבים בבית.
"את לא היית צריכה לעמוד ולבשל. היינו מסתדרים."
כן. בטח!

זו פשוט תרפיה. מסתבר שזה מרגיע אותי לקצוץ, לשטוף (האמת שהסדר צריך להיות הפוך) לבחוש בסיר ובכלל להתעסק עם ירקות זה לא מצריך מחשבה מיוחדת.
חוץ מההפסקות הלא הגיוניות שאני עושה לצילום תוך כדי ההכנות כי הירקות נותנים לי השראה
וכמובן המחשבה על מה מבשלים, ממה מתחילים ובאיזה סדר.
אין סדר

הקשר בין ארגון תורמי דם מתנדבים להודו

מצחיק, אבל בשתי מילים – קשר דם!
בתקופה האחרונה האיש חיפש (אין לי מילה אחרת) מקום כלבבו להתנדב בו ולאחר מחשבה לא ארוכה החליט להתמודד בבחירות השנתיות להנהלת ארגון תורמי דם מתנדבים ומאחר ומדובר באדם טכני (מאוד), הייטקיסט שהוא והמחשב חברים טובים, רצונו היה לקחת תחת ידיו תרתי משמע את כל נושא המדיה החברתית – הקמת אתר חדש ומרענן לארגון .

למקרה ששאלתם וגם אם לא, מאחוריו עומדות 70!! תרומות דם (סוג O-). הסוג שתורם לכולם אבל יכול לקבל רק מסוגו והוא תמיד בין הראשונים 'להיקרא לדגל' כאשר יש מחסור.
בקיצור, הנושא מאוד חשוב לליבו.
הצאצאים הולכים בעקבותיו. אם הבית (כינוי שהדבקתי לעצמי) בפיגור מאוד רציני מאחור ולמעשה היא יכולה לספור על יד אחת (ולקבל גם עודף) את מספר תרומות הדם שלה.
יאמר לזכותה שהיא ניסתה כמה פעמים אולם לרוב קיבלה תשובה שלילית מנומסת לאחר שנמדד לחץ הדם שלה.
נמוך!
מאוד נמוך…

תרומת דם? למבחנות...
תרומת דם? למבחנות…

העיקר שהאיש מרוצה. מאוד מרוצה!
הודו לעומת זאת, יותר קשורה לבני בכורי  עומרי.
טוב, נו, גם הבן שלו.
כמו שכתבתי. קשר דם.

לפני כחצי שנה הודיע לנו – (קרי: זה המצב הורים יקרים: תתמודדו) שהוא טס להתנדבות בהודו במסגרת משלחת של 'לוחמים ללא גבולות'.
אז אמר.
אבל חצי השנה חלפה…
והוא טס.

התנדבות הנמשכת שבועיים ומוקדשת לעשייה חינוכית עם ילדי שכונות הסלמס בשולי העיר מומבאי. קצת לימודים, היגיינה אישית, העברת שיעורי אנגלית ושיפוץ ושיפור תנאי המחייה של הילדים.
וכאן סיימתי להישמע כמו פרסומת…
"ואם אני כבר שם, אז בטוח שאאריך קצת לטייל
נראה, נזרום…"

למקרה ששאלתם וגם אם לא, אחרי 8 חודשים של 'הטיול הגדול', אני מתמודדת יפה עם המצב.
אז יש כבר כמה תמונות (כן, גם עם פרה) ובטוח יהיו המון סרטונים (עורך וידאו או לא…)

העיקר שהילד מרוצה. מאוד מרוצה!

... כי הבטחתי פרה. צילום: עומרי בורג
… כי הבטחתי פרה. צילום: עומרי בורג

תגובות בפייסבוק:

תגובות בפייסבוק

13 תגובות

השאירו תגובה או התלבטות משלכם :)