נתקלתי בארבע שאלות אלו בסרטון מוטיבציה שראיתי באחד הבלוגים, תוך קריאת פוסט.
WHY?
WHY NOT?
WHY NOT ME?
WHY NOT NOW?
שניה וחצי של הסחת דעת וכשחזרתי לחפש מהיכן – הכל נעלם במעמקי הרשת.
רשמתי אותן על דף.
למעשה פעמיים. בעבודה ובבית.
מולי. שכל יום אראה את זה.
השאלה האחרונה הציקה לי
WHY NOT NOW?
למה על כל דבר אני צריכה לחשוב מכל הכיוונים, להיכנס לעומק עם סכין המנתחים, לקבל חוות דעת שונות ולעיתים מנוגדות (מעצמי בעיקר) להמשיך בניתוח, לשמוע קולות מזמזמים לי בראש, לעצור,
לעזוב (לפעמים ליותר מידי זמן) לחזור ולהבין שמדובר בניתוח אחר לגמרי.
כן.
אז החלטתי.
חאלס עם ההתלבטויות (כן. בטח) זה מעייף ומתיש או להשתדל פחות התלבטויות ויותר מעשים ומאחר ואני קצת בעייתית עם הטווח הארוך כי בדרך כלל אני מותחת אותו עד לקצה גבול היכולת שלי – 3 חודשים למשל ועדיין לא בחרתי מתנת יום הולדת מהאיש…
כאן ועכשיו.
כל יום משהו קטן. להתחיל לאמן את השריר הקצר (תרתי משמע).
גילוי נאות:
ההחלטה לא נבעה רק משיקולי חדר כושר אלא מאימון שריר העשייה בשבילי, לי, לעצמי או כל מילת שייכות אחרת שקשורה לעניין.
משהו אחד ביום, שישמח אותי, יהיה שובר שגרה, לא תרועות וחצוצרות, כי צריך להריח את הפרחים שבצדי הדרך.
עברו 3 ימים.
למרות שהיה חם ומעיק וחיפשתי את כל התירוצים שבעולם ונעמדתי באמצע הרחוב עושה שיקולים של בעד ונגד במשך 10 דקות מגירות זיעה (הזוי. כן אני יודעת) גררתי את עצמי לסיבוב רגלי ברחובות תל אביב, משולש שד' רוטשילד, שינקין בואכה שוק בצלאל.
חזרתי הביתה גמורה אבל עם שרשרת ועגילים שמאוד שמחו אותי וחצאית אחת מדהימה.
ויום שישי הגיע ויש בישולים ולמרות שזו תרפיה בשבילי אני לפעמים מתעצבנת על כל הזמן הזה ליד הכיריים ומפזרת גיצים לכל עבר, החלטתי שזהו, עכשיו בשבילי.
עליתי על מדי אימון לשעה של פילאטיס.
במכון. לא במטבח.
וחזרתי אחה"צ מזיעה, עם שרירים תפוסים וחיוך גדול.
והופ שבת נכנסה לה בשקט בשקט ואני רוצה לעשות משהו כייפי כי מזמן לא הייתי בים, אז קמים מוקדם (כמו הזקנים) ושמים בתיק מגבת אחת, ספר טוב, פירות והכי חשוב מים וקרם הגנה ונוסעים להתאוורר.
אז חזרתי בדיוק אחרי 3 שעות
מזיעה, עם שרירים פחות תפוסים (נו, מאתמול. שכחתם?) שזופה וחיוך גדול.
ואוטוטו השבוע החדש יתפרץ לו בלי לשאול ויש עבודה, סידורים וקניות וכמובן בישולים.
אבל אני לא אוותר.
משהו אחד ביום.
בשבילי!
בלוג מדליק לאללה . ולי בכלל אמרו הסינים שהתלבטויות מתישות את הטחול. יאללה לירות מהבטן ומשהו בטח יפגע באיזו אמת… אבל לשאול שאלות זה כיף
תודה לימור. מוזמנת לעקוב😊
לשאול זה כייף השאלה אם יש תשובה או עוד התלבטות..
..מענין מה שכתבת על הטחול. לקחתי לתשומת ליבי.
לגמרי צודקת! גם בין כל הבלאגן, האחריות וכל הדברים שיש לעשות, תמיד חשוב למצוא את הזמן לעשות משהו קטן בשביל עצמך. כל הכבוד 🙂
נכון!
הענין שבדרך כלל שוכחים לעצור.. 🙂
משהו אחד ביום. בשבילי.
אהבתי מאוד.
תודה בנצי. אנחנו חייבים לחשוב גם על עצמינו
בקטנה.. מידי פעם.. 🙂