רגליים יחפות, מדורות וכינים
שבילים ישנים ריחות שעברו, עזיבה, שינויים, תמונות באלבום, נוסטלגיה קטנה והמון זיכרונות.
שבילים ישנים ריחות שעברו, עזיבה, שינויים, תמונות באלבום, נוסטלגיה קטנה והמון זיכרונות.
ולצורך כך אני מושיבה אותם (לא תרתי משמע) אלא רק בכדי שיהיו מספיק מרוכזים כדי לעקוב אחר חוט המחשבה שלי…
התנועה החלה לזוז שוב. לא הספקתי לשמוע את המשך השיחה אבל הספקתי שוב לראות אותה בהמשך הרחוב.
עד לפני שבועיים הסתדרתי והכל זרם יפה.
עד שנפלה עלי הַפְּצָצָה!
אז יש מגירה מלאה בהם ואף אחד לא מבין את הקטע המוזר שלי.