למי שמכיר אותנו (והכוונה כאן לחבורה הפרטית שלי) יודע שהמקום המרכזי שלנו בבית – הוא המטבח. שם קמים ונופלים דברים (תרתי משמע ובעיקר מהכיוון שלי).
שיחות, החלטות, הודעות חשובות יותר וגם פחות, התלבטויות (כן, גם להם יש..) ולא מעט דיונים על מזון ואוכל שלרוב אני עומדת במרכז בתוקף היותי המבשלת העיקרית (אולם לא היחידה) בבית.

מה מכינים? איך יָצַא? עשית לפי המתכון? רטוב מדי, יבש מדי, יצא קצת מלוח, יצא מאוד טעים, תרשמי לפעם הבאה.

לא רושמת לפעם הבאה כי ככה זה אצלי, עושה לפי המתכון אבל מחליטה לשנות סעיף כזה או אחר, מבשלת מאכלי בשר בלי לטעום אז תמיד אשאל איך יצא (לרוב טעים. תודה ששאלתם).
כן, אני מבשלת 4-5 מאכלים בבת אחת, למדתי להיות קצת מסודרת למרות שיהיו שניים שיחלקו על זה, אבל עדיין הדברים נופלים לי על הרצפה. ירקות שמגוררים בפּומפּייה ועפים לכל כיוון, פטרוזיליה סוררת וגרגרי אורז שמחליטים לבדוק האם שווה להם יותר להיות על הרצפה מאשר בתוך הסיר.
למה את לא יכולה לעבוד מסודר??

ככה. תעמוד אתה ותבשל.

עומדת ומבשלת
עומדת ומבשלת

כנגד ארבע בנים דיברה התורה. לא אקשר בינהם לבין החבורה הפרטית שלי.
רק אציין שאחד לרוב יאכל את מה שיגישו לו וגם אם בעתיד אשתו (מי שזו לא תהיה) תכין לו לארוחת שישי חביתה, טוסט וסלט – זה יהיה בסדר מבחינתו. הוא אוהב אוכל, נהנה ממנו אבל לא עושה מזה סיפור.

אנוכי. אני מספיק כותבת על עצמי.

ולגבי השניים הנותרים, מהיכן מתחילים?

הראשון עובד במסעדת שף ורוב עולמו סובב סביב יצירת אוכל, מדויק, מסודר, מוציא מאכלים נפלאים תחת ידיו (זה קורה רק כשהמוזה שורה עליו וכאשר הירח מתחבר עם מסלול השמש) אוהב אוכל חריף ומתובל חזק, לא סוטה ימינה ושמאלה עם מתכונים, מבין בערבובים בין סוגי המזון, סבלני לתהליכי הבישול, אין קיצורי דרך ובקיצור אין מצב ששנינו נכנסים באותו זמן למטבח.
היו כמה נִיסיונות שעלו לי בעצבים , לו בקריזה ולשכנים היה מופע קולי.
בשתי מילים – לא מומלץ!

ו.. אחרון אחרון חביב. חובב אוכל רציני, פחות מבשל, לא אוהב חריף ומתובל חזק ועוד כמה מרכיבים על הדרך.. מפרגן לרוב על הנִיסיונות הקולינאריים שלי ופחות על הצורה בה אני מגיעה אליהם (אבל אתה יודע שאני אוהבת אותך) ועד לאחרונה הייתי צריכה לדאוג לו רק לבישול ארוחת שישי ושבת צהרים.

בקיצור כל שלישי יש את השאלה מה אני מבשלת לסופ"ש כי לא תמיד יש התאמה בין מה שכולנו אוכלים. רביעי יש קניות. חמישי הרשימה שוב מתמלאת (כי שכחתי, לא מצאתי ולָמה בכלל אתם חושבים שאני אזכור את הבקשות שלכם. תרשמו!) .
עד לפני שבועיים הסתדרתי והכל זרם יפה.
עד שנפלה עלי הַפְּצָצָה!
במטבח כמובן.

הסיבה: נשאיר אותה כרגע דיסקרטית.
התוצאה: אי סבילות לגלוטן, ביצים, מוצרי חלב ועוד כמה פירות וירקות מה זה לא קשורים..

[email protected]#$%^!&???

אין הרשאה
אין הרשאה

הבשורה הגיעה אלי דרך המייל כדי שאוכל לשבת בנחת, לא להתפלץ (כי אין לי מילה אחרת לעניין) ולעיין בָּפַּסים האדומים יותר ואדומים פחות למי שחלילה לא הבין את המספרים.
הדרמה שהגיעה אח"כ זה כבר סיפור אחר.
למי שעדיין לא הבין, המספרים לא היו שלי..

בשם ארבעת רוחות השמים חשבתי, אמרתי, תהיתי לעצמי – מה אני הולכת לבשל, יש כאן כיסוח רציני של מלא מרכיבים. איך מתמודדים עם זה, זה יותר קשה ממטבח טבעוני, מה, אני צריכה עכשיו לעבור גם למדפי הנטול גלוטן, צריכה לדבר דחוף עם אמא, אולי שיתחיל אחרי החג, וואו זה ממש אתגר!!

בשם ארבעת רוחות השמים הוא קיטר, למה זה מגיע לי, אין לי מה לאכול וכל מה שאני אוהב אסור לי, מה אני אעשה, אולי זו קונספירציה של המעבדה, איך אסתדר, זהו אין מה ללכת בכלל למסעדות, אני כל הזמן רעב, אפילו בירה ירדה מהפרק. וואוו כל כך עצוב לי!!

מחוץ לתחום. גם.
מחוץ לתחום. גם.

אז נכנסנו לזירת הפשע – המטבח והתחלנו להתלבט ביחד מה עושים כי הרי אי אפשר להישאר רעבים. פתחנו את המזווה וגילנו שהפתרון לא יבוא משם. עברנו שוב על הבדיקות כדי לוודא את מה שכבר ידענו, התבאסנו. שוב.
צללנו למעמקי האינטרנט והתחלנו להבין שיש עולם שלם שם והכל בסדר רק קצת לא נֹח.
לי בארגון ולו בחך.

ובימים האחרונים אנחנו עסוקים בלמצוא מתכונים ויש לי כבר רשימה נחמדה והיה לי זמן מטבח עם כמה ניסיונות לא רעים.
המזווה התמלא במוצרים איך נאמר את זה בעדינות – שהיו נחשבים כמוקצים. רשימת הקניות מתמלאת בכל מיני שמות מוזרים כמו קמח טָפִּיוֹקָה  ולחם כוסמת (כן, יש דבר כזה).
ההליכה לקניות לוקחת יותר זמן כי יש מדפים שאני צריכה להכיר ועכשיו בכלל אין התאמה בין מה שכולנו אוכלים ויש המון התלבטויות מה להכין אבל יש פטרוזיליה וגם כוסברה סוררות וגרגרי אורז מלא או פרא שמחליטים לבדוק האם שווה להם יותר להיות על הרצפה מאשר בתוך הסיר.

קצת בריאות
קצת בריאות

כנגד ארבע בנים דיברה התורה.
.. אחרון אחרון חביב. חובב אוכל רציני, פחות מבשל, לא אוהב חריף ומתובל חזק ועוד כמה מרכיבים על הדרך.. עדיין מקטר אבל אופטימי יותר.

גם אני 🙂

ומה איתכם? בטוחה שגם במטבח שלכם מעניין..

תגובות בפייסבוק:

תגובות בפייסבוק

4 תגובות

  1. אצלנו גם יש אורז סורר שמסרב להגיע לסיר.
    לשמחתי אוכלים אצלי כמעט הכל (אחת אלרגית לאננס ולא אוהבת ברוקולי, שניה אוכלת פלפלים רק אם הם לא מבושלים, שלישית אוהבת בשר ועוף כמעט בלבד). מה שכן מאתגר הוא, שלא אןהבים אצלי לרכול אוכל מאתמול…

השאירו תגובה או התלבטות משלכם :)