משפטים שרצים לי בראש, רעיון לפוסט עם כותרת ללא טקסט, תמונה שאני חושבת שיכולה להתאים.

לֵמָה בדיוק? לא ברור אבל היא תתאים!

זה תמיד תופס אותי לא מוכנה. ברכב, באמבטיה או סתם באמצע יום עבודה שמַחְבֶּרֶת הפוסטים (כן, יש דבר כזה) לא נמצאת לידי וכשאני כבר מגיעה אליה, הכל פורח כמו פרפרים אל החופש.

אז יש לי חצאי פסקאות, שורות כתובות ללא סיום, כותרת זמנית או ללא כותרת. מניחה לכמה ימים וחוזרת. עוברת שני דפים קדימה, כי הרי אין הגיון במחברת שלי וממשיכה לכתוב.

יום שישי וברקע מתנגנת התוכנית של דורי בן זאב וקצת קשה גם לכתוב וגם להקשיב לו ובכלל לדעתי הוא קצת מפריע אבל מצד שני המוסיקה נחמדה לי..

בעיה.

נא להכיר - מחברת הפוסטים שלי 🧡
נא להכיר – מחברת הפוסטים שלי 🧡

רגע, שלא תבינו לא נכון, יש פעמים שהכל זורם בקצב הראוי והנכון ובסופה של כתיבה נולד פוסט (לידת עכוז משהו). המילים בורחות מן השורות אל המקלדת, יש כותרת ויש תאריך עלייה לאוויר.

מצד שני, אין תקציר, אין תמונות ורגע, גברת מה קורה עם כותרות לתמונות (זה היה קולו של בן זוגי).

גילוי נאות 1 – לבן זוגי, אודי, יש תפקיד די חשוב במערכה הזו וייאמר לזכותו שכל פעם מחדש הוא עומד בגבורה מול ההתלבטויות שלי. אודי למעשה הוא האיש הטכני שלי. תמיד עולה בי מחשבה (לא קשור לנושא הפוסט) איזה קטע אם היה לי בן זוג סָפַּר למשל. אז היה לי פן, תספורת וצבע בחינם? סטייליסט ראש אישי כזה?

אבל הוא לא. אפילו לא מתקרב!

אודי איש מחשבים ואם תלכו לפוסט הראשון שלי, אל תלכו, הנה זה כאן, תגלו שהוא אחת מהסיבות לקיום בלוג המתלבטת.

גילו נאות 2 – כל המערכת שעליה יושב הבלוג זו עבודה שלו. חלוקת התפקידים שלנו מאוד ברורה. אני כותבת ומשגעת אותו והוא המוציא לפועל.

החלטתי על כותרת לתמונה. רגע, האם התמונה בכלל מתאימה?

לא!

תוריד אותה. נשים אחרת.

לא פה. שם. אחרי הפסקה השלישית (אהממ.. זה נראה פחות טוב).

אתה יודע מה? תעזוב, תשאיר אותה היכן שהייתה.

משגעת פילים כבר אמרתי?

התלבטויות - ככה זה נראה בתוך הראש שלי
התלבטויות – ככה זה נראה בתוך הראש שלי

ובכלל, עכשיו תוך כדי כתיבת שורות אלו אני חושבת, מה זה אומר עלי כבְּלוגרית (מתחילה, מתחילה בסדר) שזה לא שלם אם לא אני זו שמתפעלת את המערכת? שאני זו שצריכה לעבוד ב 100% מאחורי הקלעים? ומה יהיה אם אודי יחליט למשל לטוס לאי בודד למשך שבועיים (חלום חייו אגב).

בקיצור, צריך ללמוד את העניין.

דורי בן זאב עדין מתנגן ברקע וזה כבר בסדר לי.

המילים צועדות אל עבר השורות האחרונות ואוטוטו נולד עוד פוסט.

עכשיו נשאר להתלבט על התמונות.

והכותרות…

וזו הגרסה החגיגית
וזו הגרסה החגיגית 🙂

אז מה איתכם? מה מתחבא מאחורי הקלעים אצלכם? מוזמנים לשתף.

תגובות בפייסבוק:

תגובות בפייסבוק

8 תגובות

  1. לדעתי את לא צריכה לעשות הכל ב 100%.
    אודי ישמח להישאר מאחורי הקלעים, פעיל ומקצועי..ואת תתרכזי בכתיבה….בכל מקרה אם תעשי הכול "תחטפי" הערות מקצועיות (:

    יונת

השאירו תגובה או התלבטות משלכם :)