בוקר
והכל מסודר במקום ורצוי שלא יזוז. ויש סדר בעיין וסדר בראש.
תחילתו של מעגל שחוזר על עצמו.
צהריים
…כי הזמן רץ והדומינו מתחיל ליפול. התבנית מטושטשת והכל מתערבל, מתבלגן, מתעצם.
כי צריך מנוחה ויש להשלים מעגל.
כי באמצע
וסדר בעין וכאב בראש.
ערב
והכל נושר לאט וצונח מהר ובום לגוף.
התעצם, התפוצץ
ואין סדר בעין ויש כאב חזק בראש.
לילה
…כי צריך לנוח, להירגע, לשאוף ולנשוף אחת ארוכה ויש מעגל שהושלם.
תבנית שצריך לסדר, לארגן , למיין.
כי הזמן נעצר ואין סדר בעין ואין כאב בראש
כך היום שלי נראה (תרתי משמע) בתקופה האחרונה.
לא, אני לא בפינת הקיטורים. חלק מזה היו ועודן בחירות שלי, חלק אילוצים, שינויים או התמודדויות של היום יום.
מנסה למתוח את קצה גבול היממה והאמת גם את שלי. יש מושג שנקרא 'השעה ה 25'.
לקום בבוקר מאוד מוקדם או לישון מאוחר בכדי להרוויח עוד שעה, עוד קצת מהיממה.
מצחיק.
כי בסופו של דבר אני סוחבת עייפות מהסידור הזה. אבל הי, לפחות מספיקה דברים.
חלק מהם…
גילוי נאות.
זה למעשה תרגיל במסגרת הלימודים שלי.
לקח לי כמה בערך יומיים לחשוב מה הסיפור שלי כי האמת שלא היה לי זמן לחשוב באופן כללי.
ברגע שהגעתי למסקנה שאני כל כך שקועה בטירוף של היומיום שלי הדרך משם הייתה קלה יותר.
זה לא שונה ממה שאני עושה כאן. החיבור בין הטקסט לתמונה הוא החלק האהוב עלי במיוחד.
רעיון לפוסט, רבעי פסקאות שרצות לי בראש או מילים שמשייטות להן שעדיין לא התחברו לרעיון שלם ואני יודעת שזה הזמן לטייל בשבילי התמונות שלי (יש לא מעט מהן ואין יום שעובר בלי שעוד כמה ייכנסו לאוסף) והן אלו שמקדמות אותי עם הרעיון, עם המילים שצריכות את החיבור לתמונה בכדי שייוולד פוסט.
מבחינתי התמונה היא בעצם ויז'ואל של המילים. המיצג שאנחנו רואים שיכול לתת לנו הרחבה נוספת ואולי בכלל להבין את הדברים אחרת בגלל התמונה.
או להפך…
זה היה תהליך מאוד מעניין.
הטקסט החליק לי מהר מאוד לדף. האמת שכתבתי אותו לפני השינה, במיטה והוא חיכה כמה ימים להתחבר עם התמונות.
המילים שבו הן אלו שהובילו אותי לצלם מצבים דוממים (אין לי הגדרה אחרת לעניין) וכשהתיישבתי מול המסך למלאכת החיבור זה היה אך ברור לי שלכל חלק של היום יש את האווירה שלו שאותה הבאתי לידי ביטוי על ידי 'משחק/עיוות' של התמונה.
תמיד, חצי מסך של טקסט ליד חצי מסך של תמונות.
סיימתי.
התבוננתי בתוצאה והתחלתי לבכות!
ראיתי באופן הכי ברור איך היום שלי נראה…
הילה, הפוסט הזה מקסים בעיניי.
החיבור בין המילים לויז'ואל היה מושלם בעיניי ובאמת שיקף את מצב הרוח שלך. למעשה, חיכיתי לסוף טוב והתעצבתי (בשבילך) שהמעגל לא נסגר ככה.
מזל שיש את השעה ה25 ❤
תודה יקירה!
החיבור של התמונות הוא זה שגרם לי לראות את המציאות תרתי משמע
מאחר ויש גם תקופות כאלו, אני משתדלת להיות סלחנית כלפי עצמי ( לא תמיד זה עובד)..
כמה זה חשוב להיות סלחניות כלפי עצמנו, כי אם אין אני לי מי לי ❤
מסכימה איתך עינת 😘