גילוי נאות – הרשימה הקצרצרה:
1. | גבולות הפרטיות – סעיף חשוב בחוזה שלי | |
2. | אני קוראת את ספרו של יובל אברמוביץ – ההזדמנות (מפרקים את הרשימה) | |
3. | 'המתלבטת' – לא רעיון שלי |
מה הקשר בין כולם?
מסתבר שחזק מאוד.
במהלך 31 השנים האחרונות (קרי: מגיל 18 – ועכשיו אפשר לחשב בת כמה אני 🙂 ) אני כותבת ובעיקר לעצמי.
גילוי נאות מס 1 עומד בניגוד גמור לבלוג זה אבל בהחלט קשור למספר 2.
באחד הפרקים, כותב יובל על סבתו סופיה, שבהקשר של פספוס הזדמנויות ובכלל דברים חדשים שכדאי לנסות, תמיד אמרה לו – 'תנסה אפרוח שלי, אחרת תמות טיפש'.
ו.. מאז המשפט מזמזם לי כמו יתוש מעצבן.
גילוי נאות מספר 3 – בן זוגי היקר, שלצורך העניין נקרא לו כאן אודי, פמפם לי במהלך השנים האחרונות שאני צריכה לפתוח בלוג, כל פעם היה לו טיעון אחר בעד. אני מצדי עניתי
תשובות מעורפלות, המהמתי (צריך לשמוע את זה בשביל להבין) או סתם החזרתי לו מבט עם שני סימני שאלה תועים בעיניים.
ושם זה הסתיים.
עד הפעם האחרונה.
ישבתי עם כוס קפה ובועות של מחשבות צפו ועלו מעל ראשי וברחבי הבית, הבעת פני המתוסכלת כבר אמרה הכל.
מה קורה איתך?
כלום! (בטח…) – עזוב, העניינים הרגילים. לא רוצה לדבר על זה. (מן הסתם אדבר על זה כאן מתי שהוא)
אני יודע שאת ישר תקפצי ותגידי לא, אבל את צריכה לפתוח (הנה זה שוב מגיע) בלוג.
תקראי לו 'המתלבטת'.
החזרתי לו מבט של – וואלה, למה לא.
אחרי זה הגיעו עוד סימני שאלה, סוגיות שהעליתי עם עצמי (אי אפשר בלי זה), חשש (ולא חסר ממה)
ומחשבה אחת פשוטה ובהירה
הרי אני לא רוצה למות טיפשה…
כמתלבטת אמיתית… מזדהה
ברוכה הבאה למועדון 🙂
סיבה נהדרת ושם מצויין.
נהנתי מאוד לקרוא את הפוסט, הכתיבה הזורמת שלך גרמה לי לחייך חיוך ענק וכיפי.
תודה גלית! שמחה שנהנית ☺.הכייף הוא גם שלי.